שרנקה מעוררת מרד גטו ורשה 

_1 1 ריכוז עתונות (חסר כל העיר, מעריב מק

קורות חייה של שרנקה

1920-1941
רחל לאה "שרנקה" זילברברג, נולדה בוורשה ב-5 בינואר 1920 לסנדר (אלכסנדר) ומאשה לבית נורדווינד. בבעלות הוריה הייתה מכולת מוצרי חלב ברחוב נובוליפי 37 (אח"כ בנובילפי 40a). למרות התנגדות הוריה, סרנקה למדה בגימנסיה לבנות "יהודיה" והצטרפה לתנועת נוער, שם הייתה חברה בגדוד "בחזית" (אותו הגדוד של מרדכי אנילביץ'). עם פרוץ המלחמה עברה שרנקה לליטא (אז בשליטת רוסיה) עם אחותה רות. הייתה כנראה בתחילה בעיר קיידאני בקיבוץ "המנוף" ואח"כ עברה לקיבוץ השומר הצעיר בוילנה. ב-22 בפברואר 1941, נולדה מאיה, בתה של שרנקה ושל חברה מהתנועה, משה קופיטו.

1941-1942
וילנה, שעד אותה התקופה הייתה תחת שלטון סובייטי, נכבשה ע"י הגרמנים ב-24 ביוני 1941, יומיים בלבד לאחר תחילת מבצע ברברוסה (תכנית הפלישה לברית המועצות). הגטו בוילנה הוקם כחודשיים אח"כ, ב-6 וב-7 בספטמבר.  החל ביולי של אותה השנה רצחו הגרמנים קבוצות גדולות של יהודים בבורות ההריגה בפונאר, על יד וילנה. עד סוף שנת 41' נרצחו בפונאר כ-40,000 יהודים.
למרות הקשיים, תחת השלטון הסובייטי, חברי התנועה ששהו בווילנה חיו בבטחון יחסי. עם הכיבוש הגרמני הם נאלצו לאמץ זהויות בדויות ולמצוא מקומות מסתור. חלק מהחברים נשארו בגטו וחלק אחר הצליחו להשיג תעודות מזויפות וגרו בצד הארי. סך הכל היו בעיר כ-60 פעילי התנועה. משה קופיטו, לצד אחרים, שמש כמקשר בין החברים בגטו לבין אלו בצד הארי. זמן לא רב לאחר הכיבוש, הוסגר משה קופיטו לידי הגרמנים כקומוניסט ע"י אחד מעובדי בית החרושת בו עבד.
באוגוסט או בספטמבר של שנת 41' נוצר קשר בין חברי "השומר" לבין "מנזר האחיות הקטנות" – מנזר קטן עם תשע נזירות דומיניקניות. את הקשר יצרה יאדוויגה דודז'ץ, שהייתה פעילת הצופים הפולנים ושהייתה בקשר עם תנועת הנוער הצעיר עוד לפני המלחמה. יאדוויגה היא גם זו שספקה לחברי התנועה את התעודות האריות המזויפות. תשע הנזירות, ואם המנזר בראשן, קיבלו אליהן 17 מחברי התנועות הציוניות בווילנה. בין החברים היו שרנקה, אבא קובנר ואריה וילנר. ע"פ אבא קובנר, הרעיונות הראשונים למרד גובשו בעת השהות במנזר. לאם המנזר, אנא בורקובסקה, הוענק ב-1984 תואר אות חסידת אומות עולם.
ידיעות ראשונות על הרצח השיטתי בפונאר הגיעו אל חברי התנועה בווילנה כבר בסתיו 41'. 


1942-1943
בסוף דצמבר 41' החליטו הפעילים לעזב את המנזר ולחזר לגטו כדי להקים תנועות התנגדות. בערך באותה התקופה בינואר 1942 הוחלט ששרנקה תחזר לגטו וורשה ותצטרף שם לפעולת תנועת הנוער. לצורך החזרה לגטו שרנקה נאלצה למסור את מאיה. מאיה נמסרה לבית יתומים בווילנה ושמה שונה ליאדוויגה (Jadwiga) סוגאק (סוגאט?). שרנקה לוותה לוורשה ע"י חייקה גרוסמן, שכבר עברה מספר פעמים בין וורשה לווילנה. שרנקה חופשה לילדה וכך עברה את הגבול והוברחה פנימה אל תוך הגטו.
ע"פ עדותה של עליזה ויטיס-שומרון, התקיימה בגטו אסיפה מיוחדת בה ספרה שרנקה את הידיעות על רצח היהודים בפונאר ובשאר מזרח אירופה וכן "החלטנו למרוד ואם יחסר הנשק נירק להם בפרצוף וכך יהיה סופנו אך מעשינו לא ישכח...". שרנקה הייתה הניצוץ שהניע את מרד גטו ורשה – המרד האזרחי הראשון בעולם כנגד הנאצים. אסיפה זו, לצד אסיפות ופעולות אחרות, היוו בסיס להקמת הארגון היהודי הלוחים (אי"ל) בסוף יולי 1942. בראש הארגון עמד מרדכי אנילביץ' וסגנו היה יצחק צוקרמן.
אנשי אי"ל החלו בפעולות אלימות נגד הגרמנים ומשתפי הפעולה כבר באוגוסט 1942. מרד גטו ורשה החל בערב חג הפסח, ה-19 באפריל 1943, ונמשך כחודש, עד ה-16 במאי. ב-8 למאי התקיפו הגרמנים את בונקר המפקדה של הארגון. באותו הזמן שהו בבונקר כ-100 לוחמים ועוד כ-200 אזרחים. רב הלוחמים, בהם שרנקה ומרדכי אנילביץ', נהרגו בהתקפה זהו של הגרמנים.

הנשים תרמו יותר מהגברים למרד גטו וורשה (אך הן צונזרו, עד לרגע זה)

הקלטה של פרופסור ישראל גוטמן

הקלטה ותמלול של פרופ' ישראל גוטמן לפני מותו  עם עפר הקרוי ע"ש שרנקה (עופרה בפולנית) מעוררת מרד גטו חוורשה, שהקריבה את בתה מאיה (אותה אנו מחפשים ) וכן את עצמה למען המרד האזרחי הראשון בעולם בנאצים

לזכר שרנקה רחל לאה קופיטו – זילברברג, מעוררת ומורדת גטו וורשה...

 
פרופ' גוטמן: יש עוד דבר אחד שאתה יכול להגיד, ואתה צריך להגיד

עפר: כן

פרופ' גוטמן: שבעניין זה (במרד) היה חלק עצום כזה של נשים, בשום דבר אחר שיהודים עשו, בלחימה, במאבקים, בזמן המלחמה, ואחרי המלחמה, לא היו כ"כ הרבה בחורות​

עפר: כן

פרופ' גוטמן: נשים, שהן היו גורם פעיל וחשוב


 עפר: כתבתי על  זה*


 פרופ' גוטמן: זה דבר חשוב


 עפר: גם הגרמנים (כתבו על כך) קראתי


 פרופ' גוטמן: הן יותר מגברים, מה זה יותר? לגמרי יותר, הן  יכלו לנוע
 

*בראש פקודת החיסול הנאצית, עמד גנרל האס אס והמשטרה יורגן שטרופ, שהתפעל מעצם עובדת קיומן של נשים לוחמות ואומץ ליבן (למרות שהן מצונזרות בהיסטוריה עד לרגע זה) "אני חושב שהן לא היו אנושיות שקטות, כמו נערות בקרקס. (האם רמז לשרנקה, שזה היה כינויה על שם זריזותה?) לעתים קרובות ירו מאקדחים בשתי ידיים. נחושות בקרב עד הסוף מסוכנות במגע מקרוב. נערה-חלוצה נראית כבת-יענה. לגמרי אדישה. לפתע, כשמתקרבים אליה צעדים מספר, היא שולפת רימון מקפלי השמלה, הולמת באנשי אס-אס, מקללת אותם עד דור עשירי - ממש סמרו השערות. היו לנו אבדות רבות בפגישות כאלה והוריתי שלא לקחת אותן עוד בשבי, לא להתקרב אליהן ולהפילן מרחוק במכונת-ירייה". (צופן התקווה – מאת עפר ע"ש שרנקה, מעוררת ולוחמת מרד גטו וורשה)

עליזה ויטיס שומרון ממדליקי המשואה בשבעים שנה למרד גטו וורשה מעידה על שרנקה כמעוררת מרד גטו וורשה

פרופ' מתיתיהו מינץ מעיד על חלקה החשוב ביותר של שרנקה, במרד גטו וורשה

קלמן וסגל , ערוץ 11 על העצומה לממשלת פולין, בקשה לחקירה על שהיה באמת במרד גטו וורשה

2. יומי עיני ממייסדי יחידה 8200, ראש המנמ"ת במלחמת יום הכיפור, על החוויה במיני מוזיאון שואה או תקווה...

 

מוקדש עם הקדשה של קדושה לשרנקה המעוררת את המרד

שיר בדרך אל הגטו \ עפר ע"ש שרנקה

הבריאה אל בוראה
היצירה אל צורתה
העשייה אל צבעה
 
                                                                                                                                       ואת אל מחצבתך?
 
הנשמה אל בוראה

החומר אל הצורה
הנר אל השמש

 
                                                                                                                                           ואת אל הגטו?!
 
התינוק אל יניקתו
הילד אל תמימותו
הנער אל נערותו

האדם אל ביתו
 
                                                                                                                                         ואת אל העקדה?
 
ה"אני" אל חברו
האוהב אל אהובתו
האיש משיח עם אשתו 

 
                                                                                                                                         ואת אל הנאצים?
  
ההרגל אל הרגלו
הזקן אל נרגנותו
הצאן אל הטבח
 
                                                                                                                                        ואת כ"נגד הזרם?

תרמו למציאת מאיה הנעדרת

לפרטים והזמנות: טל: 050-2578313 עפר אלוני סטודיו צופן התקווה, שד' הרצל 120 ירושלים  

© 2020 by Ofer Aloni  - Code2Hope.net  כל הזכויות שמורות

  • Facebook
  • Twitter
  • YouTube
  • Instagram