למשפחתי היקרה שעצם קיומה הוא ניצחון הטוב על הרע, פרופ' ישראל גוטמן שהיה שם... לעליזה ויטיס-שומרון שחשה שם את תחושת כ"איש אחד בלב אחד", ומספרת על אותה תחושה עם עיניים בורקות וניצוץ אלוהי... למיכל ברמן שקשרה את הקצוות, לג'קי בריי שחיבר אותנו לאור שבהוצאה, ליוצר הנייר, לממציא הדפוס מר גוטנברג, החשמל, הנורה מר אדיסון (הספר נכתב גם בלילה:), הטלפון, המחשב, האינטרנט, למייסדי הגוגל מר פייג' ומר ברין, למר צוקרברג יוצר הפייסבוק, המכונית מר קנו, למהנדס ולבנאים שבנו את המפעל, ואת המספנה שבנתה את האוניה שהובילה את הנייר לדפוס, לאחים רייט ממציאי המטוס שהטיס את הטיונר של הדיו, למנקה שניקה את הבית דפוס אחרת היה היסח הדעת, למזכירה שהזכירה לי, לבנקאי שנתן לי אשראי מלשון אושר:), למובילים לחנויות ועד למוכר ספר זה, ולך הקונה, שבכך צירפת את עצמך לפעולת אנשי הציוויליזציה... כי ההצלחה שווה לסך המאמצים הקהילתיים המשותפים של אלפי דורות...
וכנגד "רציתי להודות" לאנשי החושך האטומים*, ובראשם ד"ר דרייפוס ויונת רוטביין שאטימותם עוררה בי את ההשראה למרוד בחושך, כי בלי הרע השחור – השואה לא נוכל להבחין בטוב הלבן התקווה...
עפר ע"ש שרנקה מעוררת מרד גטו וורשה שמסרה ילדה שאותה אנחנו מחפשים, למרות או בגלל אנשי החושך
ם, ובראשם ד"ר דרייפוס שאטימותם עוררה בי את ההשראה למרד באטימות, כי בלי הרע השחור – לא נוכל להבחין בטוב הלבן… עפר ע"ש שרנקה - מעוררת מרד גטו וורשה
וכנגד, (עם הומור דק של פולניה, שהרי אני קרוי ע"ש פולניה:) רציתי להודות גם לאותם אטומים, ובראשם ד"ר דרייפוס שאטימותם עוררה בי את ההשראה (מדודתי, מעוררת מרד גטו וורשה) המרד באטימות, כי בלי הרע השחור – השואה לא נוכל להבחין בטוב הלבן התקווה...