פיקאסו
פעם לפני שנים היו דודות שהיו נותנות (וזה גאוני) רק בשביל "תגיד תודה". הנתינה הייתה יכולה לבוא לידי ביטוי בשוקולד פרה, כוס גזוז וגם סוכריית מנטה. פתאום המציאות של פעם השתנתה, בהכול מגיע לנו כי אנחנו הכי וכולנו יושבי ראש , מנכ"לים שלא לדבר גאונים.
לפני זמן עמדתי במרכזה של עיר והסברתי לעובר אורח (סוג של אורח) שהיה לו ג' בהקשבה במשך כעשר דקות איפה נמצאת מסעדה מסוימת והוא הולך מבלי להשאיר הכרת הטוב- תודה.
העולם כולו נשען על מילה אחת – תודה.
כל העולם נשען על המושג תודה, מכאן המושג "בור ששתית ממנו על תשליך בו צרור" – אבן. שזה אומר, שאם שתית מים מבור על תשליך בו חול או כל דבר העלול לסתור את נתינת הבור. או "אין עוברים על האוכלים" - אסור לעבור על כיכר לחם מבלי להגביה אותה למקום מכובד יותר. והשאלה למה? וכי לדומם יש רגש? וכי הדומם ייעלב ברמה של פולניה?
התשובה בהמשך...
התשובה לשאלות אלו מצויה בסיפור של משה שהיו שתי מכות (מתוך עשר) שמשה לא הכה, את המים במכת דם ואת החול בכינים. והסיבה שמשה הבין שמידת הכרת הטוב שלו עצמו תיפגם אם הוא יכה את המים שהצילו אותו בתיבה כתינוק וכן החול הציל אותו בשעה שהוא הסתיר בו את גופת המצרי. נמצא שמשה לא חשש שהדומם ייעלב, אלא מידת הכרת הטוב שהיא יסוד תיפגם ומשם נמשכת הכרת הטוב לבורא עם כל המשתמע מכך הקשור לנתינה שקיבלת כאדם ולעולם המקיף אותך חברתית וכן לכלים שמשמשים אותך – מים אוויר וקולה בחיי השעה והנצח.
כמה אנשים היו שותפים בייצור של כוס חד פעמית?
בהרצאותיי אני מתאר איך 30 אלף היו שותפים בייצור של כוס חד פעמית אחת, שזה כולל- את הבנאים שבנו את המפעל גם של הרכב ושל המספנה כולל המנקה שאם היא לא הייתה עושה סדר במפעל היה יוצא בקבוק ולא כוס. כל נקודת חיבור של ציוויליזציה (מקש של נייד, מצת, שעון ועוד...) היא בעצם חיבור חברתי של אלפי אנשים למטרה משותפת. ולכן גם אם המוכר גנב אותך בשקל על כוס החד פעמית, תגיד לו תודה כי הוא חלק ושגריר של שרשרת חברתית שהביא את הכוס החד פעמית לשימושך.
אתה לא מפחית מכבודך בתודה ואתה לא עושה טובה לאף אחד בתודה
בתודה, אתה דואג לקומת האדם שלך. לכן אני רוצה לאודות במעמד זה לאלה שנתנו לי את האפשרות לכתוב מילים אלו. לממציא החשמל, המחשב, מערכת ההפעלה, למנקה ועד העורך והמשקיעים שהם בעצם עזרו לי להפגיש מאמר זה איתכם.
חשבון נפש וגוף לתפיסת עולמנו המתנשאת
הנתונים של מיקום ילדי ישראל ביחס לשאר לילדי העולם בחשבון - בשנת 1964 היינו במקום ראשון ובשנת 2009 במקום ארבעים ואחת. למה? כי משרד החינוך מצוי בחקר כלומר בחפירות. במקום ללמד על הפשט ועל השורש והבנת הנמצא של פני הדברים מלמדים אותם על גופים אפלטוניים בכיתה ו' , יושבת לה במגדל השן גב' במשרד החינוך ולא מודעת לזה שהורים לוקחים שיעורים פרטיים כדי להבין מה כתוב בספר חשבון של כיתה ג' העיקר שהאגו שלה ישמר.
זאת תפיסת עולם שבאה ואומרת בואו נלמד על הענפים ולא על היסוד. אחר"כ מתפלאים שהכול הפוך. חייל האוויר המתקדם בעולם בלי דלי של מים לכיבוי שרפות, שלום כולל מבלי יכולת לשלום עם השכן ממול, לומדים קבלה ולא יודעים אל"ף בי"ת, עורכים קמפיינים ולא מבינים מה החילוק של שני החושים החשובים של ראיה ושמיעה, עורך וכתב מעריב כותבים כותרת על האיש אשר ברא את
מבלי הבנה מה החילוק שבין בריאה, יצירה עשייה, בקיצור כל אחד לוקח מקלדת עם עכבר ומקשקש לנו את המוח.