top of page

החמצן של המדינה: "קמפיין דינמי" צייר לי אחדות היוצרת תקווה

Updated: Oct 12, 2023


למשפחות החטופים כבעל נסיון, אני מזמין אתכם לקבלת יעוץ ותמיכה בנושא תקווה, עפר 0528576401


החמצן שלנו: האחד הבודד משתוקק לאחדות משותפת והאחדות יוצרת תקווה...


1. "שמעולם הזה ילך קו שיגיע השארתו עד לעולם הבא"

"ממכל מקום האדם מצדו צריך לבחור בדבר שיהיה ממנה השארה מפורשת, לא שהשי"ת יתקן אחר"כ" (וזה הביטוי לאחדות ההפכים (ע"פ המהר"ל) שתמצאו בדילמה שבין ה"אני" לחברתי" (וזה שאנו מתפללים ותקווה טובה לדורשיך -תפילת ראש השנה. כי תקווה הוא מלשון קו." (ובספרי "הקו א-ל התקווה" הקו אישי אך התקווה משותפת). "שמעולם הזה ילך קו שיגיע השארתו עד לעולם הבא ולא שיופסק באמצע"

בגטו בריחה שיצרתי בס"ד, תמצאו מענה לקו האישי שלכם, לעבר התקווה המשותפת שלנו... אז אתם באים?

ציטוט מהספר "בית יעקב" הכולל – מאמרים שהשמיע הרב יעקב ליינר בשנות תרכ"א-תרכ"ב 1862) בסוגריים פרושי



החמצן שלנו: האחד הבודד משתוקק לאחדות משותפת והאחדות יוצרת תקווה, לפרטים


2. סטורי בורד לאחדות היוצר תקווה לפרוזדורים ריקים מתוכן 32 ציורים ברצף המטמיעים תקווה - המניע המוביל מיועד להעביר את מסר של התקווה - המניע לאחדות והצלחה, בפרוזדורים בפרטי ובחברתי: מוסדות ציבור, בתי ספר, צבא, תחנות רכבת, טרמינל, חב' מסחריות. מפרט טכני: מינימום 22 יח' - בגודל 30/30 ס"מ' ליח' מודפסים על אלומיניום - לוקובונד, אורך הפרוזדור לא משנה, כי קיימת במוצר גמישות להתאמה מרבית

רצף של סיפור אישי / חברתי עם קו שקיווה לתקווה משותפת הוא עוד בדרך... הסיפור השיווקי: פעם לפני זמן היה איש - קו - והוא עוד כאן בנמצא, מוצפן בתוכנו… יום אחד קו זה השתוקק לתקווה משותפת, אך "מה זאת תקווה?" הוא שאל את עצמו ואת העוברים וגם את השבים. הוא שמע את ההמנון, ששמו "התקווה" ובפי האנשים הוא שמע את המושג תקווה מופיע בכל משפט שני: "אני מקווה שבית"ר תנצח". או "אני מקווה לשינוי " ו"אני מקווה לרכב" ועוד והרבה... ואם זה לא מספיק, הוא גילה שבכל השפות שבעולם אומרים ש"אדם בלי תקווה נחשב למת" (כמו שמופיע בתלמוד הירושלמי). אך כשהוא חקר ושאל להבדל שבין תקווה לייחול (וכידוע ההגדרה של הדעת היא לדעת להבדיל) נוכח קו (זה השם שלו) שאף אחד (כמעט) ולא ידע מה זאת תקווה, וזאת למרות חשיבות הנושא לעצם קיומנו... כפי שהיטיב לבטא את האבסורד הזה הרמח"ל: ככל שהדבר ידוע, כך הוא נסתר. לכן קו החליט לעשות לימוד על הסוגייה ולכתוב את הספר "הקו א-ל התקווה" - ומשם, כפועל יוצא, נוצר ה"סטורי בורד התקווה" - שהוא בסך הכל כלי עבודה בתחומים האישי, החברתי, השיווקי והמדיני... והסוד של הספר מועתק מהחיים: כשמחברים הרבה קווים שונים למטרה אחת משותפת, התוצאה היא ציוויליזציה / הצלחה. ולבד? זה רק רובניזון קרוזו על אי, לכן המיליארדר הראשון בהיסטוריה היה הנרי פורד כי הוא חיבר קבוצה גדולה של אנשים באמצעות הסרט הנע למטרה אחת משותפת - המכונית. לעומת זאת, מעולם לא מצינו בדווי או אסקימואי מתבודד שהוא מיליונר, כי ההצלחה היא תוצר המאמצים הקהילתיים המשותפים של אלפי דורות - ואלה זקוקים למניע שהיא התקווה, המשולה לקו אופק. בצעדכם אל עבר האופק, בעודכם מתקרבים אליו - הוא מתרחק מכם. מדוע נחוצים ה"טרטור", ה"טירונות" הזאת? כי האדם מוגדר כהלך ההולך מחיסרון להשלמה (והלך נזקק למניע) וכל מי שייגע בשלמות ("וישב" בהשאלה) ידבק בו החיסרון. לכן המהר"ל מעיר בשולי הפסוק "לפתח חטאת רובץ": מתי החיסרון דבק בתינוק? בשעה שהוא מגיע לשלמות במעי אמו שהיא סיבת לידתו ויציאתו לאוויר העולם. באותה שניה החטאת / החיסרון דבק בו... אז אתם באים להצליח עם הקו האישי שלכם בצעדכם לעבר נקודת החיבור - או נקודת המגוז ב"סטורי בורד". אך כידוע לכל תזמורת צריך להיות מנצח ובמקרה שלנו המנכ"ל הוא הבוס המנצח על החיבור בינינו, בלי שהוא עצמו ייקח חלק בנגינה כי אי אפשר לנגן וגם לחבר. אז נא לא לזגזג בקו האישי - ולשמור על צלילות הצליל הנדיר שלכם, שכן אחרת עלול להגרם זיוף. תקציר: מסדרת הציורים שתתלה בפרוזדור הכוללת את קיצור תולדות הניהול- החיבור 1. המנהל מצייר נקודת מגוז 2. מחלק צבעו של כל עובד 3. יוצרים קו אישי לעבר הנקודה 4. כך נוצרת הזריחה – ההצלחה אנשי שם שממליצים: https://www.code2hope.net/%D7%93%D7%A3-%D7%A0%D7%97%D7%99...


3. ספרי הקו א-ל התקווה "אם אני כאן – הכל כאן" (בית הלל) *אני – אחד משמותיו של האחד הנעלם כשנפשך תתחבר ל"אני" – הקו הנדיר שבך, כולנו נצטרף אליך לעבר התקווה, שהיא צורך נפשי קיומי שלנו, כי רק "בקבץ קוויך" עפר


האמנה היוצרת אמון הקו האישי שלך א-ל התקווה המשותפת שלנו

ספר זה נועד לגשר ולקשר בין הנוכחים, כאן תחת השמש – לעתיד, שמוטמעים בו מודעות והכרה לכבוד האדם, מתוך רצון משותף לחשוף ולכבוש את ההוד של נזר הבריאה, למרות הקשיים והמכשולים המקיפים אותנו בחיי השעה. רק שיתוף פעולה, הבא לידי ביטוי בדרכים שונות מדיבור ועד לחתימה בין היחיד לקהילה יכול להצמיח הצלחה. ההצלחה יכולה לנבוע כמעיין המתגבר מתוך אחדות של הפרטים ויצירת תאגיד שיפרוש כעץ את מוטות ענפיו שיצלו ויתנו פרי לנו ולדורות הבאים... האדם המתבודד יכול לשרוד כבודד, אך לא להצליח! על מנת להצליח לצלוח על פני המים הסוערים של החיים יש לבנות במשותף מערכת גשרים עם יסודות של קשרים חברתיים תרבותיים. ההוכחה: הציוויליזציה שווה לסכום המאמצים הקהילתיים המשותפים של אלפי דורות. לכן עלינו לתת את ידנו לבניית חברה המושתתת על ערך חברי היוצר חיבור (וזה לא רק שורש של מילה). כשהאדם הוא בן-אדם הוא זוכה לכבוד ולפרסום. למרות ערכה החברתי והתרבותי הרב יש לזכור שאל לה לאחדות הרבים המאוחדת לטשטש את ה"אני". חשיפת האנושיות, הנדירות שבה ובדידות הפרט אמורות לפתח אמפטיה של איש לרעהו והבנה למורכבות החיים הבנויים מקצוות סותרים: האמת (שהדבקות בה מעוררת מחלוקת) והשלום, הרוח והחומר, היום והלילה, בדידות וחיי חברה, מכניזם והשקפה... הבנת הנמצא בקו האישי של האדם אל עבר התקווה א-ל האחד הנעלם, תגשר בין הקצוות ותאיר את הדרך המוליכה אל החיים כערך ואל כבוד האדם באשר הוא...


הקדמה אישית חברתית

"קבץ קוויך מארבע כנפות הארץ יכירו ויידעו..." – כי הקו הוא אישי והתקווה משותפת

סוד הצלחתה של חברה גדולה טמון ביכולתה לאתר מראש את נקודת המפגש המשותפת של רצונות רבים ושונים. ציון שימשה כשמה נקודת ציון משותפת שהחזירה את העם היהודי לארצו. כלכלת ארה"ב נסקה בזכות יכולתם של האמריקאים להציב לעצמם חזון לאומי משותף. גם השם ארה"ב מעיד על המהות ארצות שכרתו ברית ומצאנו שהבורסה נפלה רק בגלל חוסר האמון החברי. כי בעצם הכלכלה נשענת על אמון חברי ולא על נפט, יהלומים או בייגלה:)

לאילו הישגים הגיעו, לעומת זאת, אותם החיים בקהילות קטנות ומבודדות ברחבי הקרח או המדבריות?! אין זה מקרה שהישגיהם דלים, שכן הציוויליזציה היא פרי המאמצים הקהילתיים המשותפים של דורות רבים, וכאשר הקהילות קטנות ומבודדות והשיתוף כמעט שאינו קיים, קשה לצפות לפירות איכותיים.

בכל מהלך שמעורבים בו קהלים גדולים, רבי משתתפים, סוד ההצלחה הוא משיכתם – או הימשכותם – של קווי רצונותיהם של המשתתפים לנקודה אחת, משותפת.

בספר זה תמצא את הקו האישי שלך לעבר התקווה המשותפת של כולנו.


משהו עלי והרבה על החיים

"לא באתי לחדש דבר אלא להזכיר לכם נשכחות" היא אמירה של הספר "מסילת ישרים" המלווה אותי לאורך ורוחב השנים...משפט זה תרם לי בחיי התוכן, בחיפוש בסביבתי הקרובה וחסך לי עמידה בתורים של הדיוטי פרי וכרטיסי טיסה, למזרח הרחוק והקרוב:)

מלבד תרומתה של אמירה זאת בחיי הרוח שלי היא אף תרמה לי לחיי החומר. שהרי בעבודתי כמורה וכאסטרטג רב תחומי, המלצתי לתלמידיי ולקוחותיי שעדיף להישען על ההזכרה שמרגשת יותר, מאשר לחדש חידושים זרים הדורשים הטמעה יקרה ולא פשוטה.

לכן כתבתי את ספרי הקודם "נקודת אחיזה בהבנת הנמצא" והפקתי את שיטת ה"קמפיין דינמי – לשתף בהתאמה אישית", ובמקביל, (למרות שזה נפגש) יסדתי את החוג הרב תחומי בהבנת הנמצא – הקו א-ל התקווה", הדרך הבאה לחשוף את השורש ואת המהות הפשוטה העדיפה על הסתבכות בסבך הענפים והעלים הנמשלים למורכבות החיים. זאת העלולה להטעות, לעייף ואף להסתיר את עין האור המתבונן בה. החוג הרב תחומי מעלה את השאלות שהן ביסוד כי הכל כאן בנמצא. לדוגמא: מה מהות טיפת מים, קרה או לחה? מה מהות העולם, אור או חושך? מה החילוק בין בריאה, יצירה או עשייה? ואיפה אתה ניצב היום בייחודיות שלך ביחס למיליארדי האנשים המקיפים את הנדירות שבך על רקע של קונספט, העולם מלשון נעלם... חיבור זה נועד בסביבה האישית-חברתית המוכרת לך – אז לך על זה, עם הקו האישי שלך – כי הקו שלך חלק מהזריחה המשותפת שבדרך...

עפר אלוני – "הקו א-ל התקווה"



בכל תקווה יש קו וזה לא רק שורש המילה תקווה...



מכאן מתחיל ספורי, סיפורך וזה לא סותר:



"סטורי בורד התקווה" רצף הציורים של הספר על הקיר




תקציר




































הערה: מול כל עמ' עם תוכן הודפס עמ' שחור כדי לתת תחושה - בלי השחור לא נכיר בלבן לכן גם הרע הוא טוב, לכן הסדר רץ של מספרי העמודים בפרדי



תקציר בסדר רץ של הספר


עמ' 9 –

רציתי להתחבר להצלחה (ובעצם מי לא?) ולכן הרמתי...




עמ' 11 –

...קו טלפון...



עמ' 13 –

...שמעברו שמעתי את רזיאל המורה, על רקע הים שהזכיר לי את...



עמ' 15 –

...קו האופק...



עמ' 17 –

...קבענו שאני אעלה על...



עמ' 19 –

...קו אוטובוס...

עמ' 21 –



...ומשם אקח...

עמ' 23 –



...קו רכבת...

עמ' 25 –



שתוביל אותנו יחד...

עמ' 27 –



...לקו המשווה שבין ההצלחה לכישלון...

עמ' 29 –



... ההשוואה וההבדלה עוררו אותי לשאוף אל...

עמ'31 –


...קו מחשבה המחובר ל"אני"...

עמ' 33 –



...בדרך היו לנו הפרעות קשב, בגלל שהימים ימי דור של הסח הדעת עם מבול של מידע וחשיפות...

עמ' 35 –



...לקו פרסומי, קו אינטרנטי, קו העימות, קו אשראי שלא לדבר על קווים נוספים כי כבר הזכרנו אותם בעמ' 11, 15, 19, 23, 27, 31... (לא בכדי זה העמ' הכי צפוף בספר, כי אנחנו חשופים לעשרות אלפי מסרים ביום!:) חשבתי...

עמ' 37 –



...ואיפה ה"אני" שלי בכל הסיפור הצפוף הזה? הרהרתי בקול כעני המחזר על הפתחים...

עמ' 39 –

..."אני רוצה את הקו המנחה האישי שלי לעבר הנקודה של ההצלחה" זעקתי בהחרשה...

עמ' 41 –



...נזכרתי ש"סוף מעשה במחשבה תחילה"...

עמ' 43 –



...לפתע, דווקא בתוך מבנה קרון הרכבת והנוף שנשקף ממנו, כי "לא בשמיים היא ולא מעבר לים..."

עמ' 45 –



...וכדרכן של מציאות הבאות בהיסח הדעת גיליתי את נקודת...

עמ' 47 –



...המגוז* שחיברה לי את קווי המתאר ויצרה מלשון צורה את הפרספקטיבה של החיים.

*נקודה הקרויה גם נקודת ההעלמות, היוצרת עומק בציור ובכלל...

עמ' 49 –



...לאור החידוש רזיאל שלף את מחברתו בליווי שלל צבעים כי "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה"...

עמ' 51 –



...וצייר במרכזו של דף המחברת (מלשון חיבור) נקודת מגוז...

עמ' 53 –



...הוא קרא לנוסעי הרכבת השונים וחילק לכל אחד צבע גוון שונה כדרכו של אב, מנהיג, מלך, סוג של "לחיים"...

עמ' 55 –



...רזיאל ביקש מנוסעי הרכבת באשר הם למשוך את הקו האישי, לעבר הנקודה המשותפת, סוג של "קמפיין דינמי" לשתף בהתאמה אישית...

עמ' 57 –



...לפתע, וגם תוך כדי, נחשפה לנו זריחה משותפת מלווה באמירה...

עמ' 59 –



...שברגע שנצייר נקודת מגוז-חזון משותף נוכל לצמצם פערים אישיים וחברתיים...

עמ' 61 –



...ה"שנאה מקלקלת את השורה", לכן לך על קו אישי ישר ולא מזגזג לעבר הנקודה המשותפת, כי "דרך שתי נקודות עובר קו ישר" ואז תזרח הצלחתנו...

עמ' 63 –



...שכן ההצלחה והציוויליזציה שוות לסך המאמצים הקהילתיים המשותפים...

עמ' 65 –



...שזאת בעצם תקוותנו, כי בכל תקווה יש קו והקו שלך הוא חלק מהזריחה של החיים, כי הכל כאן בנמצא. אז אתה בא?!...


סיכום הספר מתנקז למילה "תודה"

תודה מיוחדת ולבורא עולם, למיליוני אנשי הציויליזציה שבלעדיהם ספר זה לא היה רואה אור וזה כולל: את משפחתי, יוצר הנייר, ממציא הדפוס מר גוטנברג, החשמל, הנורה מר אדיסון )הספר נכתב גם בלילה:(, הטלפון, המחשב, האינטרנט, למייסדי הגוגל מר פייג' ומר ברין, למר צוקרברג יוצר הפייסבוק, עופר גיסין היועץ כי "תשועה ברוב יועץ", המכונית מר קנו, למהנדס ולבנאים שבנו את המפעל, ואת המספנה שבנתה את האוניה שהובילה את הנייר לדפוס, לאחים רייט ממציאי המטוס שהטיס את הטיונר של הדיו, פועלי הדפוס, למנקה שניקה את הבית דפוס אחרת היה היסח הדעת, למזכירה שהזכירה לי, למיכל ברמן שקשרה את הקצוות, לבנקאי שנתן לי אשראי מלשון אושר:(, למעצב מר שמואל גיברץ, לעורך, למוקי שהפיק, לעו"ד גלעד קורינאלדי, למתרגמת שרי זוהר, אנשי השיווק, עיתונאים, לסבר שכתב מליבו, המובילים לחנויות ועד למוכר ספר זה, ולך הקונה, שבכך צירפת את עצמך לפעולת אנשי הציוויליזציה... כי ההצלחה שווה לסך המאמצים הקהילתיים המשותפים של אלפי דורות... עֹפר



4. קמפיין דינמי "צייר לי קו אל התקווה" ועוד...

יצירה משותפת של העוברים ושבים, כל משתתף מצייר את הקו האישי שלו לעבר התקווה המשותפת, גודל 2/2 מטר (ניתן לרבל בגדלים משתנים)












ממשיל את קו האופק לקו התקווה, כי שניהם משמשים כמניע





"אני"












41 views0 comments

Comments