תארו לכם שאגף ההנצחה במשרד הביטחון היה מוחק שמות של לוחמים שנהרגו, אבל לקרטל שואה מותר?
כמות הכתבות המצ"ב מהארץ ומחו"ל (מלבד כתבות אינטרנטיות)
מעוררות סימן שאלה גדול: איך ייתכן שסיפור מצמרר כזה, שעבר עשרות עורכים ועשרות אלפי קוראים? תוסיפו לשאלה זו שיש כאן גם צד מעשי של מציאת מאיה החטופה - אך הסיפור צונזר במערכות הזיכרון והחינוך.
הסיבה לכך היא שקיים קומץ קטן של אנשים קטן ולא רק בכמות, שבנה קרטל שואה ומספר את סיפור מרד גטו וורשה כסיפור פוליטי (בניגוד לדעתו של פרופ' ישראל גוטמן). קבוצה קטנה זו מזהמת את ההיסטוריה של השואה (כפי שנהגה בביקורו של פוטין בארץ) ובד בבד מצנזרת את סיפורה של שרנקה ומאיה החטופה. זאת למרות שבמוזיאונים שלהם הם מציגים את תמונתה של שרנקה עם מרדכי אנילביץ', מבלי לציין את שמה. וההוכחות רק בציטוטים לצינזור מרד גטו וורשה
האווירה:
ספרים ישנים:
ההמשך בקרוב
Σχόλια