"תפיסת חיינו נובעת מהשוואת דברים שווים ונבדלים בהבדל דק, וכך מתגלים לענינו הניגודים. מדוע אנחנו מתאמצים להשוות ולהבדיל בין הדברים? השוואה - ולעומתה ההבדלה - מטרתן בבניית מחיצה, שאיננה נותנת לנו לערבב בין תחומים שונים, ובעקבותיה אנחנו מבינים יותר את קשרם של הדברי והלימוד וההבנה נעשים בהבלטת הניגודים. מחלת ההרגל מטשטשת את הבחנת הניגודים שבעולמנו וכך גם ההבנה שוקעת בתרדמה, הקריאה  בספר, על מתכונתו המיוחדת (עמ' לבן וכנגדו עמ' שחור) תהפוך לארוע אשר יעורר את הקורא מתרדמת ההרגל, לנוכח הניגודים הקיצוניים שבעולמנו הנעלם." מתוך ספרי "בין אור לחושך" שנת הוצאה 1984

האתגר של חיינו הוא להתעורר לכל שניה של חיים 

התעוררות לנעורות, כי מטוס שלא ממריא נופל

אחד האתגרים של חיינו זה למרוד בכוח המשיכה המוליך אותנו כצאן לטבח אחר הרגלנו, לא בכדי שורש המילה הרגל מלשון רגל, כי רגלינו צועדות כאוטומט של "שמאל ימין שמאל" ולעיתים אנחנו מוצאים את מקומנו במפתיע מבלי שהתכוונו להיות שם.

סיפור מצחיק

שמעתי פעם מהרב שבדרון סיפור מצחיק, שפעם הוא הלך ברחוב וראה פועלי ביוב אוכלים את הארוחת הצהריים שלהם בסירחון של הביוב, הרב הציע להם לצאת ולאכול מחוץ לביוב, אך הם טענו שהם התרגלו לריח, גם אנחנו עלולים להתרגל לעוולות/  לרצח ומה לא?

ההרגל בגטו וורשה

המציאות של ההרגל שלטה גם בוורשה בשנות ה40 אנשים ישבו בבתי קפה לבושים בסטייל ועישנו, תחת הכותרת "לי זה לא יקרה" וראו איך כל יום מובילים כ6 אלף יהודים לרכבות,  עד שבאו הנערים ועוררו את מרד הנעורים, מרד גטו וורשה, למורת רוחם של הבוגרים הנרגנים ודודתי שרנקה הנערה, הייתה זאת שעוררה את הנערים.

סיפורו של ציור שבא בהיסח הדעת והפך למוטיב חוזר

יום אחד ציירתי לתומי את האנדרטה "בדמיי חיי" כשלפתע מבלי שהתכוונתי נוצר לי מתח ויזואלי בין הנערים פורצי המרד לזקן שברקע והניגוד מעורר ביתר שאת את הבנת הנמצא של המרד.

 

סיפורו של פסל 1.jpg

למעלה, פוקוס על האנדרטה "בדמי חיי" בוורשה בחזית הפסל נערי מרד גטו וורשה, אשר מרדו וסללו את הדרך למרד הנעורים ולדמוקרטיה העכשווית וכנגד ברקע מסומן בעיגול באדום הבוגר והנרגן, בחיוך ציני, במבע של "ראיתי ושמעתי הכל ולכן אני יודע הכל" הנכנע לכח המשיכה ולהרגל של כ"צאן לטבח", ביטוי המבצא גם היום את הכניעה להרגלים של "קומת האדם" (באישי) ועד ל"גטו המנטלי" שעליו שולטת "משטרת הזיכרון" (בחברתי)

סיפורו של פסל 2.jpg

 

מימין הצילום המפורסם שקיבל הפסל נתן רפפורט מאמי רות ששימש כהשראה לבניית הפסל "בדמייך חיי" 

לפרטים והזמנות: טל: 050-2578313 עפר אלוני סטודיו צופן התקווה, שד' הרצל 120 ירושלים  

© 2020 by Ofer Aloni  - Code2Hope.net  כל הזכויות שמורות

  • Facebook
  • Twitter
  • YouTube
  • Instagram