פרופ' גוטמן: הנשים תרמו יותר למרד גטו וורשה

א
א

press to zoom
ב
ב

press to zoom

press to zoom
א
א

press to zoom
1/5

הקלטה ותמלול של פרופ' ישראל גוטמן לפני מותו  עם עפר הקרוי ע"ש שרנקה (עופרה בפולנית) מעוררת מרד גטו וורשה, שהקריבה את בתה מאיה (אותה אנו מחפשים ) וכן את עצמה למען המרד האזרחי הראשון בעולם בנאצים

הקלטה של פרופסור ישראל גוטמן

 
פרופ' גוטמן: יש עוד דבר אחד שאתה יכול להגיד, ואתה צריך להגיד

עפר: כן

פרופ' גוטמן: שבעניין זה (במרד) היה חלק עצום כזה של נשים, בשום דבר אחר שיהודים עשו, בלחימה, במאבקים, בזמן המלחמה, ואחרי המלחמה, לא היו כ"כ הרבה בחורות

עפר: כן

פרופ' גוטמן: נשים, שהן היו גורם פעיל וחשוב


 עפר: כתבתי על  זה*


 פרופ' גוטמן: זה דבר חשוב


 עפר: גם הגרמנים (כתבו על כך) קראתי


 פרופ' גוטמן: הן יותר מגברים, מה זה יותר? לגמרי יותר, הן  יכלו לנוע

*בראש פקודת החיסול הנאצית, עמד גנרל האס אס והמשטרה יורגן שטרופ, שהתפעל מעצם עובדת קיומן של נשים לוחמות ואומץ ליבן (למרות שהן מצונזרות בהיסטוריה עד לרגע זה) "אני חושב שהן לא היו אנושיות שקטות, כמו נערות בקרקס. (האם רמז לשרנקה, שזה היה כינויה על שם זריזותה?) לעתים קרובות ירו מאקדחים בשתי ידיים. נחושות בקרב עד הסוף מסוכנות במגע מקרוב. נערה-חלוצה נראית כבת-יענה. לגמרי אדישה. לפתע, כשמתקרבים אליה צעדים מספר, היא שולפת רימון מקפלי השמלה, הולמת באנשי אס-אס, מקללת אותם עד דור עשירי - ממש סמרו השערות. היו לנו אבדות רבות בפגישות כאלה והוריתי שלא לקחת אותן עוד בשבי, לא להתקרב אליהן ולהפילן מרחוק במכונת-ירייה".    (צופן התקווה – מאת עפר ע"ש שרנקה, מעוררת ולוחמת מרד גטו וורשה)

פרופ' יובל הררי על חשיבות המגדר בהיסטוריה