Israel (Yisrael) Gutman was born in Warsaw, Second Polish Republic. After participating and being wounded in the Warsaw Ghetto Uprising, he was deported to the Majdanek, Auschwitz and Mauthausen concentration camps. His parents and siblings died in the ghetto. In January 1945, he survived the death march from Auschwitz to Mauthausen, where he was liberated by U.S. forces. In the immediate post-war period, he joined the Jewish Brigade in Italy. In 1946, he immigrated to Mandate Palestine and joined Kibbutz Lehavot HaBashan, where he raised a family. He was a member of the kibbutz for 25 years. In 1961, he testified at the trial of Adolf Eichmann.
Academic career
Gutman was a professor of history at the Hebrew University of Jerusalem and deputy chairman of the International Auschwitz Council at Auschwitz-Birkenau Foundation. He was the editor-in-chief of the Encyclopedia of the Holocaust and won the Yitzhak Sadeh Prize for Military Studies. At Yad Vashem, he headed the International Institute for Holocaust Research (1993–1996), served as Chief Historian (1996–2000) and was the Academic Advisor (from 2000). He was also an advisor to the Polish government on Jewish Affairs, Judaism and Holocaust Commemoration.
He died, aged 90, in Jerusalem, Israel.]
Wikipedia
הצוואה של פרופ' ישראל גוטמן לעפר אלוני ולכלל ישראל, על מנת שלא יישכחו את השואה (כי היום המוזיאונים של השואה פוליטיים)
The will of Prof. Israel Gutman to Ofer Aloni and all of Israel, so that they do not forget the Holocaust (because today the Holocaust museums are political)
תמלול: פרופ' גוטמן לעפר אלוני: מה שאתה עושה, אני לא רוצה לקחת ממך מה שאתה עושה, מכיוון שזה דבר חשוב מאוד, תנסה, יש לך כוח לזה, יש לך מרץ לזה, תעשה את זה, אולי תצליח, אם תצליח זה יהיה דבר גדול
Transcription: Prof. Gutman to Ofer Aloni: Whatever you are doing, I don't want to take away from you what you are doing, because it is a very important thing, try, you have the strength for it, you have the energy for it, do it, maybe you will succeed, if you succeed it will be a great thing
גוטמן נולד וגדל בוורשה בירת פולין והיה פעיל במרד גטו ורשה. הוא הוּצא מהבונקר כשהוא פצוע ב-5 במאי 1943 ונשלח למחנה הריכוז מיידנק. משם נשלח למחנה ההשמדה אושוויץ, וצעד משם בצעדת המוות למאוטהאוזן בינואר 1945. בשנת 1946 עלה לארץ ישראל והיה לחבר בקיבוץ להבות הבשן, שם התגורר עד שנת 1971. בשנת 1961 העיד במשפט אייכמן. היה ממייסדי "מורשת בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'", ובשלב מאוחר יותר מונה למנהל הארגון. ב-1963 שימש עורך כתב העת "ילקוט מורשת". ב-1975 קיבל תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית על חיבורו "תנועת ההתנגדות והמרד המזוין של יהודי ורשה על רקע חיי הגיטו 1939–1943". לאחר מכן החל את הקריירה האקדמית שלו באוניברסיטה העברית, ובמסגרת זו הופקד על הקתדרה ע"ש ריטה ומקס הייבר לחקר השואה ותולדות יהודי מזרח ומרכז אירופה. בין השנים 1985–1988 היה ראש המכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית. ב-1989 ראתה אור "האנציקלופדיה של השואה", שהיה אחד ממפעליו המרכזיים.
משנת 1991 כיהן גוטמן כיועץ לממשלת פולין לענייני יהודיים, יהדות והנצחת השואה, וכן שימש חבר בהנהלת המוזיאון להנצחת השואה בוושינגטון. בין השנים 1993–1996 היה ראש המכון הבינלאומי לחקר השואה ב"יד ושם", ובין השנים 1996–2000 היה ההיסטוריון הראשי של "יד ושם". החל משנת 2000 שימש גוטמן יועץ אקדמי של "יד ושם". הוא היה חבר במועצת "יד ושם", בהנהלת המכון הבינלאומי לחקר השואה, בוועדה המדעית של "יד ושם" ובמערכת "יד ושם"
ויקיפדיה