א הבעיה: הצייר דיוויד הוקני טען שהמתבונן על יצירה מתבונן רק מספר שניות, אז מה עושים כדי לרתק את הצופה ביתר שאת?  לעניות דעתי העניה, מקור הבעיה שהעין צרה- היא רואה עם גבול של התחלה וסוף והאדם במנטליות שלו מעדיף את הדימיון על פני הסוף וזאת הסיבה שהספר תמיד טוב מהסרט, כי בספר יש פתח לדימיון רחב יותר... כנראה שהמקור לסיבה הנ"ל "בעשרה מאמרות נברא העולם" ולא בגרפיקה, אחרת היינו מקבלי את התנ"ך כקומיקס...