הקו א-ל התקווה

כי אדם בלי תקווה נחשב למת... (בכל השפות בעולם) נמצא שהתקווה היא המושג החשוב ביותר של החיים, אך מעטים יודעים מה הגדרתה, ולראיה כשאני שואל את העוברים ושבים מה ההבדל בין לייחל לתקווה מעטים היודעים וכידוע הגדרת הדעת היא לדעת להבדיל... עפר

haKav_Hebrew-pages9
haKav_Hebrew-pages9

press to zoom
haKav_Hebrew-pages11
haKav_Hebrew-pages11

press to zoom
haKav_Hebrew-pages65
haKav_Hebrew-pages65

press to zoom
haKav_Hebrew-pages9
haKav_Hebrew-pages9

press to zoom
1/29
cover kav_hebrew.jpg

רכוש את הספר "הקו א-ל התקווה" ב 88 ש"ח למציאת מאיה

לפניכם שלוש אפשרויות לרכישת הספר ולתרומה למציאת מאיה. מי שיתרום החל מח"י שקלים (פלוס דמי משלוח 10 ש"ח) למציאת מאיה יקבל את הספרון "הסר סטן מלפנינו ומאחורינו", מצ"ב מספר עמודים בהמשך, לעיונכם.

Donations from abroad:

Ofer Sarenka

IBAN: L800204340000000107349  

תרומה דרך פיי-פאל:

להעברה לחשבון בארץ:

בנק המזרחי - 20  סניף 434 

מ.ח. 107349 ע"ש עפר שרנקה אלוני

"אם אני* כאן – הכל כאן" (בית הלל) *אני – אחד משמותיו של האחד הנעלם כשנפשך תתחבר ל"אני" - הקו הנדיר שבך, כולנו נצטרף אליך אל עבר התקווה, שהיא צורך נפשי קיומי שלנו, כי רק "בקבץ קוויך מארבע כנפות הארץ יכירו וידעו..."
 

האמנה היוצרת אמון - הקו האישי שלך א-ל התקווה המשותפת שלנו

ספר זה נועד לגשר ולקשר בין הנוכחים, כאן תחת השמש - לעתיד, שמוטמעים בו מודעות והכרה לכבוד האדם, מתוך רצון משותף לחשוף ולכבוש את ההוד של נזר הבריאה, למרות הקשיים והמכשולים המקיפים אותנו בחיי השעה.
רק שיתוף פעולה, הבא לידי ביטוי בדרכים שונות מדיבור ועד לחתימה בין היחיד לקהילה יכול להצמיח הצלחה. ההצלחה יכולה לנבוע כמעיין מתגבר מתוך האחדות של הפרטים ויצירת תאגיד שיפרוש כעץ את מוטות ענפיו שיצלו ויתנו פרי לנו ולדורות הבאים...


האדם המתבודד יכול לשרוד כבודד, אך לא להצליח! על מנת להצליח לצלוח על פני המים הסוערים של החיים יש לבנות במשותף מערכת גשרים עם יסודות של קשרים חברתיים תרבותיים. ההוכחה: הציוויליזציה שווה לסכום המאמצים הקהילתיים המשותפים של אלפי דורות. לכן עלינו לתת את ידנו לבניית חברה המושתתת על ערך חברי היוצר חיבור (וזה לא רק שורש של מילה). כשהאדם הוא בן-אדם הוא זוכה לכבוד ולפרסום.


למרות ערכה החברתי והתרבותי הרב יש לזכור שאל לה לאחדות הרבים המאוחדת לטשטש את ה"אני". חשיפת האנושיות, הנדירות שבה ובדידות הפרט אמורות לפתח אמפטיה של איש לרעהו והבנה למורכבות החיים הבנויים מקצוות סותרים: האמת (שהדבקות בה מעוררת מחלוקת) והשלום, הרוח והחומר, היום והלילה, בדידות וחיי חברה, מכניזם והשקפה...

 

הבנת הנמצא בקו האישי של האדם אל עבר התקווה א-ל האחד הנעלם, תגשר בין הקצוות ותאיר את הדרך המוליכה אל החיים כערך ואל כבוד האדם באשר הוא...

"קבץ קוויך מארבע כנפות הארץ יכירו ויידעו..." כי הקו הוא אישי והתקווה משותפת

סוד הצלחתה של חברה גדולה טמון ביכולתה לאתר מראש את נקודת המפגש המשותפת של רצונות רבים ושונים.

 

צִיֹון שימשה כשמה נקודת ציון משותפת שהחזירה את העם היהודי לארצו. כלכלת ארה”ב נסקה בזכות יכולתם של האמריקאים להציב לעצמם חזון לאומי משותף. גם השם ארה”ב מעיד על המהות ארצות שכרתו ברית ומצאנו שהבורסה נפלה רק בגלל חוסר האמון החברי. כי בעצם הכלכלהנשענת על אמון חברי ולא על נפט, יהלומים או בייגלה לאילו הישגים הגיעו, לעומת זאת, אותם החיים בקהילות קטנות ומבודדות במרחבי הקרח או המדבריות?! אין זה מקרה שהישגיהם דלים, שכן הציוויליזציה היא פרי המאמצים הקהילתיים המשותפים של דורות רבים, וכאשר הקהילות קטנות ומבודדות והשיתוף כמעט שאינו קיים, קשה לצפות לפירות איכותיים. בכל מהלך שמעורבים בו קהלים גדולים, רבי משתתפים, סוד ההצלחה הוא משיכתם – או הימשכותם – של קווי רצונותיהם של המשתתפים לנקודה אחת, משותפת. בספר זה תמצא את הקו האישי שלך לעבר התקווה המשותפת של כולנו.
 

משהו עלי והרבה על החיים ”לא באתי לחדש דבר אלא להזכיר לכם נשכחות” היא אמירה של הספר ”מסילת ישרים” המלווה אותי לאורך ורוחב השנים... משפט זה תרם לי בחיי התוכן, בחיפוש בסביבתי הקרובה וחסך לי עמידה בתורים של הדיוטי פרי וכרטיסי טיסה, למזרח הרחוק והקרוב :( מלבד תרומתה של אמירה זאת בחיי הרוח שלי הוא אף תרם לי לחיי החומר. שהרי בעבודתי כמורה וכאסטרטג רב תחומי, המלצתי לתלמידיי ולקוחותיי שעדיף להישען על ההזכרה שמרגשת יותר, מאשר לחדש חידושים זרים הדורשים הטמעה יקרה ולא פשוטה.

לכן כתבתי את ספרי הקודם ”נקודת אחיזה בהבנת הנמצא” והפקתי ואת שיטת ה”קמפיין דינמי – לשתף בהתאמה אישית” ובמקביל (למרות שזה נפגש) יסדתי את ”החוג הרב תחומי בהבנת הנמצא – הקו-אל התקווה” הדרך הבאה לחשוף את השורש ואת המהות הפשוטה העדיפה על הסתבכות בסבך הענפים והעלים הנמשלים למורכבות החיים. זאת העלולה להטעות, לעייף ואף להסתיר את עין האור מהמתבונן בה.

החוג הרב תחומי מעלה את השאלות שהן ביסוד כי הכל כאן בנמצא. לדוגמא: מה מהות טיפת מים? קרה או לחה? מה מהות העולם, אור או חושך? מה החילוק בין בריאה, יצירה או עשייה? ואיפה אתה ניצב היום בייחודיות שלך ביחס למיליארדי האנשים המקיפים את הנדירות שבך על רקע של עולם מלשון נעלם...

 

חיבור זה נולד בסביבה האישית-חברתית המוכרת לך - אז לך על זה, עם הקו האישי שלך - כי הקו שלך חלק מהזריחה המשותפת שבדרך...אז אתם באים?

עפר על שם שרנקה שמצאה תקווה במקום האפל בהסטוריה - מלחמת העולם השניה