סוד הצלחתה של חברה גדולה טמון ביכולתה לאתר מראש את נקודת המפגש המשותפת של רצונות רבים ושונים.

צִיֹון שימשה כשמה נקודת ציון משותפת שהחזירה את העם היהודי לארצו. כלכלת ארה”ב נסקה בזכות יכולתם של האמריקאים להציב לעצמם חזון לאומי משותף. גם השם ארה”ב מעיד על המהות ארצות שכרתו ברית ומצאנו שהבורסה נפלה רק בגלל חוסר האמון החברי. כי בעצם הכלכלהנשענת על אמון חברי ולא על נפט, יהלומים או בייגלה לאילו הישגים הגיעו, לעומת זאת, אותם החיים בקהילות קטנות ומבודדות במרחבי הקרח או המדבריות?! אין זה מקרה שהישגיהם דלים, שכן הציוויליזציה היא פרי המאמצים הקהילתיים המשותפים של דורות רבים, וכאשר הקהילות קטנות ומבודדות והשיתוף כמעט שאינו קיים, קשה לצפות לפירות איכותיים. בכל מהלך שמעורבים בו קהלים גדולים, רבי משתתפים, סוד ההצלחה הוא משיכתם – או הימשכותם – של קווי רצונותיהם של המשתתפים לנקודה אחת, משותפת. בספר זה תמצא את הקו האישי שלך לעבר התקווה המשותפת של כולנו.
 

משהו עלי והרבה על החיים ”לא באתי לחדש דבר אלא להזכיר לכם נשכחות” היא אמירה של הספר ”מסילת ישרים” המלווה אותי לאורך ורוחב השנים... משפט זה תרם לי בחיי התוכן, בחיפוש בסביבתי הקרובה וחסך לי עמידה בתורים של הדיוטי פרי וכרטיסי טיסה, למזרח הרחוק והקרוב :( מלבד תרומתה של אמירה זאת בחיי הרוח שלי הוא אף תרם לי לחיי החומר. שהרי בעבודתי כמורה וכאסטרטג רב תחומי, המלצתי לתלמידיי ולקוחותיי שעדיף להישען על ההזכרה שמרגשת יותר, מאשר לחדש חידושים זרים הדורשים הטמעה יקרה ולא פשוטה.

לכן כתבתי את ספרי הקודם ”נקודת אחיזה בהבנת הנמצא” והפקתי ואת שיטת ה”קמפיין דינמי – לשתף בהתאמה אישית” ובמקביל (למרות שזה נפגש) יסדתי את ”החוג הרב תחומי בהבנת הנמצא – הקו-אל התקווה” הדרך הבאה לחשוף את השורש ואת המהות הפשוטה העדיפה על הסתבכות בסבך הענפים והעלים הנמשלים למורכבות החיים. זאת העלולה להטעות, לעייף ואף להסתיר את עין האור מהמתבונן בה.

החוג הרב תחומי מעלה את השאלות שהן ביסוד כי הכל כאן בנמצא. לדוגמא: מה מהות טיפת מים? קרה או לחה? מה מהות העולם, אור או חושך? מה החילוק בין בריאה, יצירה או עשייה? ואיפה אתה ניצב היום בייחודיות שלך ביחס למיליארדי האנשים המקיפים את הנדירות שבך על רקע של עולם מלשון נעלם...

חיבור זה נולד בסביבה האישית-חברתית המוכרת לך - אז לך על זה, עם הקו האישי שלך - כי הקו שלך חלק מהזריחה המשותפת שבדרך...אז אתם באים?

​