"לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים: עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים עת לחבוק ועת לרחוק מחבק עת לבקש ועת לאבדעת לשמור ועת להשליך עת לקרוע ועת לתפור עת לחשות ועת לדבר עת לאהוב ועת לשנוא עת מלחמה ועת שלום מה יתרון העושה באשר הוא עמל"...החכם באדם
"המעשים הטובים הם המעשים השוים
הממוצעים בין שתי קצוות " (רמב"ם)
(רקע: רובין שארמה כתב את "הנזיר שמכר את הפרארי שלו" כי הוא הודי שבתפיסתם הם מתנזרים מהעולם הזה להבדיל מהיהדות שסוברת שצריך לקדש את החומר...)
הנזיר שקנה את הפרארי
סיפור המגשר בין הניגודים שבעולמנו אל שביל הזהב
הקדמה מקדימה
בכנס של ארגון האקדמאים, בהרצאת אימון שאלתי את הנוכחים על הניגודים שבעולמנו -הכנס היה במקום הנמוך שבעולם בים המלח- ולכן המתכנסים התעלו על עצמם*