"ואמנם צריך שתתבונן, שהינה מספר הפרטים עצום מאד מהכיל אותם שכל האדם, ואי אפשר לו לדעת כולם. ואולם מה שראוי לו שישתדל עליו הוא ידיעת כללים, כי כל כלל בטבעו כולל פרטים הרבה, וכשישיג כלל א׳ – נמצא משיג מאליו מספר רב מן הפרטים" (הרמח"ל).
מדוע ראש השנה, יום בריאת העולם, נקרא יום הזיכרון ולמה צריך ללמוד על מהות?
השאלה הראשונה על האדם הראשון הייתה: "מה אנוש כי תזכרנו?", "למה הזיכרון זה כלי להישרדותנו"? הבריאה מיסודה חשוכה וכתוצאה מכך עלולים להיווצר שני סוגים של טעויות במהות: 1. מעצם העבודה שהעולם מלשון 'נעלם' ואנחנו לא יכולים לצפות מה יילד יום. 2 . הטעות החמורה יותר היא שהטעות של גם של ההיסטוריונים שאנו מערבים את "ההיגיון" הפוליטי או ההיגיון הכלכלי שלנו עם העובדות ההיסטוריות והעכשוויות. למזלנו, לאחר הבריאה שהיא היסוד בעולמנו, היצירה הראשונה הייתה אור. לכן, האמת תופיע במוקדם או במאוחר, כלומר אף אחד לא יכול באמת להסתיר את שהיה אם האור הוא יסוד קיומנו. וזה תיקונו של עולם…
ולמה הזיכרון הוא כלי להישרדותנו?
ממחקרים שנערכו בארצות הברית, וגם הגאון מוילנה כתב על כך, מתברר שהאדם זוכר את הרע ולא את הטוב. באותם מחקרים נשאלו המשתתפים על עשרת האייטמים הזכורים ביותר והציבור הצביע על תשעה מקרים רעים ובהם: רצח מרטין לותר קינג, נפילת התאומים, רצח קנדי וכו', ומנגד צוין זיכרון טוב אחד בלבד: נחיתת האדם על הירח.
למה תמיד ישאלו: "איפה היית ברצח קנדי" במקום לשאול: "איפה היית בוודסטוק?". לכן, אנשים המגיעים לאמסטרדם מעדיפים ללכת לבית אנה פרנק מאשר למוזיאון של ואן גוך, רמברנט או למוזיאון וורמיר.
ההיסטוריה היא כלי להישרדותנו
ולכן ממשלת מערב גרמניה צדקה בכך שקבעה בזמנו בחוק שכל מי שמשנה את ההיסטוריה עובר על עבירה ואף עלול להישפט על כך. זאת בניגוד לישראל שכל היסטוריון יכול לכתוב סיפורים כפי שאמר פרופ' ישראל גוטמן, שהיה בוורשה והיה מגדולי חוקרי השואה בעולם: "לא הייתה פוליטיקה במרד גטו וורשה" מרד גטו וורשה ניזון מהמוסר היהודי וזאת עובדה היסטורית, שהרי מתוך 20 מדינות שנכבשו ע"י הנאצים רק היהודים חסרי מדינה פרצו את הדרך למרד אזרחי נגד הנאצים.
ביוטיוב: פרופ'גוטמן לעפר שרנקה אלוני, רק היהודים מרדו בנאצים במרד אזרחי, האם עובדה זאת הייתה חוסכת אנטישמיות: https://www.youtube.com/watch?v=rxdv3i8zA_o&t=64s
ואילו היום ההיסטוריונים שליחי המפלגות השונות מספרים סיפור אינטרסנטי שהייתה פוליטיקה במרד גטו וורשה, למרות שכל המנהיגים עזבו את וורשה. ויש לכך משמעות עצומה כי אם לא הייתה פוליטיקה במרד גטו וורשה, המשמעות החברתית באה לספר לנו סיפור של קבוצת נערות ונערים, שנותרו יתומים מהוריהם וממדריכיהם ובעצם הגיעו לדרגה רוחנית של חיבור בלב של "כאיש אחד בלב אחד", כלומר מרד גטו וורשה היה מרד יהודי והחיבור החברתי היה ברמה של מעמד הר סיני ומזכיר את העובדה - "ובני ישראל יוצאים ביד רמה" (שמות י"ד) עין ברמב"ן במקום- ולא "כעבד הנס מפני רבו".
לקחת סיפור כל כך מהותי שיכול לשפוך אור על דרגה רוחנית של חיבור בלב ולהפוך אותו לסיפור פוליטי זה סוג של פשע המונע מאתנו להכיר בערך של חיבור חברתי ברמה הגבוהה ביותר.
גם חכמינו ז"ל וגדולי הסופרים בעולם טענו שעל מנת להביא סיפור או מעלה רוחניות צריך לספר סיפור. לכן היסטוריון שכותב היסטוריה צריך להתייחס לכך כאילו זה תצהיר לבית בבית המשפט. כך צריך להתייחס להיסטוריה שלנו, שהיא הזיכרון שלנו - כלי הישרדותנו…
עפר ע"ש שרנקה (עפרה בפולנית) איילת השחר של השואה שעוררה את מרד גטו וורשה ומסרה את בתה מיה ב"עקדת יצחק נשית" וחזרה לוורשה בינואר 42 לשתי מטרות על: 1. כעדה ראשונה לזועות בפונאר- וילנה 2. לעורר את המרד כנגד הנאצים – בחינת מחיית זכר עמלק.
מיני מוזיאון שואה או תקווה- כי אדם בלי תקווה נחשב למת, ירושלים, טל 0502578313 סיור כל שעה עגולה אל דרך המהות, ע"פ שיטת הרמח"ל, שהיא כלל נצרך בהבנת הנמצא