אדם ההולך בחשכת הלילה בדרך ארוכה, אינו מסתכל לאחוריו (ההיסטוריה). הוא מרכז את מבטו תמיד אל הדרך שלפניו. דומה לו הכסיל ההולך בחשכה, ואינו טורח להסתכל אחורה ולהתבונן על עברו, כמאמר החכם באדם: "והכסיל בחושך הולך" לעומתו החכם – עיניו בראשו הוא בוחן את עברו, ומפיק ממנו לקחים על העתיד להתרחש, ראשו, הגבוה שבאיבריו, הוא מגדלור המאיר לו את דרכו...
מתוך ספרי"בין אור לחושך" כתב וצייר: עפר אלוני תשמ"ד הוצאת: תפוצה (עמ' 22 23)
Comments