"עד שלא סרים מהרע לא ניתן לעשות טוב" כך פסק לי הגרש"ז אויירבך, סרטונים מהיו טיוב כולל שני תמוללים
סרטונים מהיו טיוב כולל שני תמוללים האומרים דרשני ל"מצב הזיכרון ביד ושם" הקלידו את הכיתוב המודגש במרכאות ותמצאו הקלטות אלו ביו טיוב:
נקודת המחלוקת העיקרית האם המרד היה מרד יהודי או פוליטי? "פרופ' גוטמן שהיה שם "לא הייתה פוליטיקה במרד" והיום ההיסטוריונים מטעם רוטביין, דרייפוס מזיפות"
א סור מרע:
"פרופ' ישראל גוטמן מתייחס לחוקרי מטעם המתחזים להיסטוריונים:
"מה שהספקתי לקרוא זה הרבה מאד שטויות וחוצפה"
תמלול 1: פרופ' גוטמן- ומה שהספקתי לקרוא, זה הרבה מאד שטויות וחוצפה בלתי רגילה. החוצפה זה שהם יכולים להגיד דברים שאין להם שחר, והם כותבים את זה, עושים את זה בצורה כזאת שאומרים מה פה ושם מה שהוא אומר, ודברים אחרים, ולא אומרים מי אומר, כך שזה לא נותן אפשרות לתהליך.. כן? לי הוא לא היה אומר דבר כזה
א2. "דעתו של פרופ' גוטמן, על פרופ' חווי דרייפוס , היא מדברת שטויות והיא עוד מנפנפת שהייתה תלמידתו, חצופה"
א3. "פרופ' גוטמן: לאט לאט הם הופכים להיות אטומים, זה נכון, הם מאבדים את ההבנה מ... מה שקורה"
א4. "פרופ' ישראל גוטמן: "זו לא ההיסטוריה שלהם" האם הערב רב מלמדים אותנו היסטוריה?
א5. לכבוד ביקורו של פוטין בארץ, שינו את ההיסטוריה של השואה "יד ושם התנצלו על הצגת תכנים פרו-רוסיים מסולפים בפורום השואה הבינלאומי"
א6. "צוואתו של ישראל גוטמן לעפר אלוני ישכחו את השואה? "כן ! אם תצליח לקחת אנשי חדשים זה יהיה דבר גדול"
ב. ועשה טוב: (סרטון ותמלול)
"גוטמן לעפר ע"ש שרנקה: "אני לא צריך ללמד אותך"
תמלול 2: גוטמן: הלו
עפר: שלום פרופ' גוטמן, שנה טובה,
גוטמן: שנה טובה,
עפר: זה עפר,
גוטמן: כן, אני מכיר את קולך,
עפר: אוקי, יופי, מה נשמע?
גוטמן: אה, בסדר, ואיך אתה מתקדם עם הכתיבה?
עפר: מאד, אתה מלמד אותי בלי שאתה יודע שאתה מלמד אותי,
גוטמן: אתה יודע, אני לא צריך ללמד אותך,
עפר: אותי, אמרתי לך, מעניינת הנקודה של החיבור החברתי, זה מה שמעניין אותי,
גוטמן: החיבור הוא בלתי רגיל, כן, והחיבור הוא גם כזה שהוא מיועד לא להם כחיבור, אלא לחברה,
עפר: נכון, נכון, נכון, זה מה שמרתק אותי, שהיה פעם דבר כזה, היום לא רואים את זה
גוטמן: נכון, נכון
ב2. "יש לכם חומר נדיר ביותר מכיון שאין תיעוד, פרופ' ישראל גוטמן"
ובשולי הדברים אך ביסודם ולמה העולם אומר "אם זכרוני לא בוגד בי"? כי הזיכרון הוא כלי השרדותי והיסטוריונים כדוגמת חווי דרייפוס שמשנה את ההיסטוריה לצרכים פוליטיים ואישיים היא בוגדת
ב3. צוואתו של פרופ' ישראל גוטמן לעפר אלוני
ארבעת העדים שהכירו והעידו על תרומתה המכריעה להנעת המרד האזרחי הראשון בעולם שניזון מהמוסר היהודי "כאיש אחד בלב אחד" ברמה רוחנית של "בחייהם ובמותם לא נפרדו" מכיוון השעון פרופ' ישראל גוטמן, קזיק, פרופ' מתיתיהו מינץ ועליזה ויטיס שומרון
ובעיית הצנזור של השואה היא לא בעייה אישית, היא בעיה עקרונית ש"החוקרים" לא שומעים את המשפחות הקרובות לנושא השואה, כמו שבנפגעי אלימות מינית "המומחים" לא הקשיבו לנפגעים, היום כך שמעתי יש שינוי במגמה של הנפגעים לאלימות מינית, אך בתחום השואה יש דורסנות שמכתיבה את ההיסטוריה, דוגמא נוספת - צעקתו של גיבור פולין ואשתו על זיוף ההיסטוריה: " 70 שנה! למסע המצונזרים... הניצול האחרון של מחנה ההשמדה טרבלינקה צועק הכחשת השואה"