top of page

משל הפקק הקטן החוסם את "טעם החיים" – ערך האהבה, החיבור הלא פוליטי, שהיה בין מורדי גטו וורשה

Updated: Jun 1, 2021




משל הפקק הקטן החוסם את "טעם החיים" – ערך האהבה שהייתה בין מורדי גטו וורשה, ברמה הרוחנית "בחייהם ובמותם לא נפרדו....


והנמשל היסטוריונים קטנים חוסמים את שהיה במרד גטו וורשה, ומזהמים ומציפים את הסיפור באג'נדה פוליטית של שמאל או ימין... ומכחישים את הסיפור היהודי של המרד בחיבור בלב "כאיש אחד בלב אחד" ע"פ פרופ' ישראל גוטמן שהיה שם...

פרופ' ישראל גוטמן, גדול חוקרי השואה בעולם, שהיה שם, לפני מרד גטו וורשה "הייתה קיימת דעה ולא רק דעה החלטה (!) שלא עוסקים בעניינים פוליטיים" צפו בסרטון:




דורות של תלמידים נחסמו ע"י היסטוריונים - הפקק הקטן, מכחישי ערך האהבה ע"י זיהום פוליטי של המעלה הרוחנית הנעלה ביותר "בחייהם ובמותם לא נפרדו" ואנשי החינוך מתפלאים על המחלוקת בעמנו...


ואלה שמות המצנזרים שיעמדו לדיראון עולם: ד"ר יונת רוטביין, פרופ' חווי דרייפוס... רשימה חלקית הרשימה המלאה בדרך...



עוד דוגמא לפקק

הפקק בתעלת סואץ עלה מילארדים, כמה עלה פקק הצינזור, של ההיסטוריונים מטעם במשך 80 שנה?

כמה מיליוני תלמידים נפגעו מצינזור ההיסטוריה ע"י "פקק היסטוריונים" מה עלות הנזק שאותם ההיסטוריונים גרמו? האם יש נזק גדול מהעובדה שבמרד גטו וורשה הם היו "כאיש אחד בלב אחד" ולא כפי שההיסטוריונים מטעם טוענים שהייתה שם מפלגתיות, זה חילול זיכרון השואה וחמור מהכחשת השואה, כי להכחשת השואה אין קונים אך לפלגנות יש ויש...


האם ניתן לתבוע את אותם היסטוריונים ששמם ידוע? בגרמניה זה פלילי לעוות היסטוריה וכאן כל זב חותם, יכול להפיץ שקרים במערכות החינוך וצה"ל...






מזעזע, אבן מקיר תזעק ואתם לא? אל תגידו לא ידענו, כי ראיתם ושמעתם את הפוסט הבא... שם הסרטון: "עפר: ישכחו את השואה? פרופ' ישראל גוטמן: (גדול חוקרי השואה) כן...אם תצליח לקחת אנשים חדשים זה יהיה דבר גדול" מי לזיכרון אלי...


תמלול: עפר: אז מה? אז ישכחו את השואה?

פרופ': הם ינסו, והחיים שאנחנו חיים היום, לעשות להשכיח את העניין של השואה ודאי, וגם לא מה שצריך לעשות כדי להיות הישר שבגנבות...

עפר: אז זה בעצם סוג של מחאה שלך שאתה לא מוכן לבוא?

פרופ': זה לא סוג של מחאה, אני לא רואה הגיון בזה,

עפר: אהה

פרופ': כי אם האנשים האלה לא נאמנים לדברים האלה שהם עושים, ושהם מקבלים על עצמם, אז מה יש לדבר איתם?

עפר: הבנתי, כן, אני שומע, ובכל זאת, מה אתה מציע לי לעשות, בתור איש חכם?

פרופ': מה שאתה עושה, אני לא רוצה לקחת ממך מה שאתה עושה, מכיוון שזה דבר חשוב מאוד, תנסה, יש לך כוח לזה, יש לך מרץ לזה, תעשה את זה, אולי תצליח, אם תצליח זה יהיה דבר גדול, ואני יותר מבוגר ממך, ויש לי יותר ניסיון בזה, ויותר... אני יכול להגיד את זה גם כן, יותר הקשבתי לדברים האלה, ואני רואה איך שזה יוצא,

עפר: כן, אז מה? אתה רוצה להגיד לי שאתה כבר מיואש מזה?

פרופ': תראה, אם אתה מצליח, אתה עוד צעיר, ואני לא, אם אתה עוד מצליח לקחת חדשים, אנשים חדשים, ולהקנות להם רעיונות נכונים, אמיתיים, ברוח זאת שאנחנו.... שזה יהיה, שזה יהיה היסוד, זה חשוב מאוד.

עפר: כן, אתה יודע שהיסוד אצלי, זה תמיד הסיפור שאתה מספר לי איך התחברתם באותו לילה בוורשה, שכולם עזבו את הבתים, והייתם ביחד, זה היסוד של כל הסיפור שלי,

פרופ': זה, זה היה יסוד... שאנשים לקחו על עצמם, מהכל, הכל היה זה, מה שהיה והם חשו כאנשים, מזה חיו,

עפר: זה היה האוכל שלכם, הא?

פרופ': זה היה, זאת הייתה הרגשה שאנחנו עושים דברים שהם מחייבים את כולם וזה נותנים לנו כוח לחשוב...


146 views0 comments

留言


bottom of page