עפר: ישכחו את השואה? פרופ' ישראל גוטמן: כן! סרטונים עם קו המוכיח שאנחנו חיים בגטו מנטלי

לזכר הזיכרון שנשכח ע"י אנשים קטנים, שרמסו אותו ברגל גסה

שימו לב, במקביל לפרסום פוסט זה, ומבלי לדעת, פורסם בy-net

ביד ושם כרתו עצים שניטעו ע"י חסידי אומות עולם

העצים, שאת חלקם נטעו החסידים בעצמם וחלקם ניטעו לזכרם, הוזזו בשל עבודות להקמת מרכז מורשת חדש במוסד. בני משפחה של חסיד ניסו לאתר את העץ שניטע לזכרו - וגילו את המעשה. יד ושם: "כל פעולה נעשית מתוך שיקול דעת"

איתמר אייכנר פורסם: 23.09.20 , 18:27

אז ישכחו את השואה? פרופ' גוטמן: כן, וגם את היושרה...

Will the Holocaust be forgotten? Prof. Gutman: “Yes, and also integrity…”

תמלול

פרופ' גוטמן: הם ינסו, והחיים שאנחנו חיים היום לעשות ולהשכיח את העניין של השואה ודאי (יד ושם) וגם לא מה שצריך לעשות כדי להיות הישר, שבגנבות כן,

Prof. Gutman: They’ll certainly try, judging by the way we’re living today, to cause the Holocaust to be forgotten (Yad Vashem), and what needs to be done, to have integrity, though slyness… that, yes.

עפר: אז זה העצם סוג של מחאה שלך שאתה לא מוכן לבוא? (ליד ושם)

Ofer: So that’s a kind of protest on your part, not being willing to go? (to Yad Vashem)

פרופ' גוטמן: זה לא סוג של מחאה, אני לא רואה הגיון בזה, כי אם האנשים האלו לא נאמנים לדברים האלה שהם עושים ושהם מקבלים על עצמם, אז מה יש לדבר איתם?

Prof. Gutman: It’s not a kind of protest, I just don’t see the logic of it, because if these people can't be loyal to the things they're doing and that they take upon themselves, so what’s the point of talking with them?

עפר: הבנתי, כן, אני שומע, ובכל זאת, מה אתה מציע לי לעשות? (שהשואה לא תשכח) בתור איש חכם

Ofer: I understand. Yes, I hear, but nonetheless, what do you suggest I do (for the Holocaust not to be forgotten)…as a very learned man…?

פרופ' גוטמן: מה שאתה עושה, אני לא רוצה ממך מה שאתה עושה (המחאה – המרד לזכר המרד) מכיוון שזה דבר חשוב מאד, תנסה, יש לך כוח לזה, יש לך מרץ לזה, תעשה את זה, אולי תצליח, אם תצליח זה יהיה דבר גדול, אני יותר מבוגר ממך, ויש לי יותר ניסיון בזה, ויותר... אני יכול להגיד את זה גם כן, יותר הקשבתי לדברים האלה ואני רואה איך שזה יצא

Prof. Gutman: What you're doing, I don’t ask from you what you're doing (the rebellion in memory of the rebellion) because that’s very important, you should try it, you have the power to, and the energy to do it, and maybe you'll succeed. If you do, that would be a very great thing, I'm much older than you, and I have more experience, and more… I can also say this, that I listened closely to all these things, and I see what resulted from it all.

עפר: כן, אז מה? אתה רוצה להגיד לי שאתה כבר מיואש מזה?

Ofer: So… what… are you telling me you're completely despairing of it all?

פרופ' גוטמן: תראה, אם אתה תצליח, אתה עוד צעיר, ואני לא, אם אתה עוד מצליח לקחת חדשים, אנשים חדשים, ולהקנות להם רעיונות נכונים, אמיתיים, ברוח זאת שאנחנו (התכנית המשותפת של גוטמן ועפר) שזה יהיה, שזה יהיה היסוד, זה חשוב מאד

Prof. Gutman: Look, if you succeed, you're still young… I'm not… but if you succeed in taking new people and instilling the right, and true, concepts, in the spirit of what we (Prof. Gutman’s and Ofer’s joint project) are aiming for, that’s the foundation, and that’s extremely important.

עפר: כן, אתה יודע שהיסוד אצלי זה תמיד הסיפור שאתה מספר לי איך התחברתם באותו לילה, בוורשה, שכולם עזבו את הבתים, והייתם ביחד, זה היסוד של כל הסיפור שלי

Ofer: Yes, you know that the foundation, as far as I'm concerned, is always the story you tell me of how you all joined together that night, in Warsaw, that everyone left their homes, and stuck together, that’s the foundation of my entire narrative.

פרופ' גוטמן: זה, זה היה יסוד... שאנשים לקחו על עצמם מהכל, הכל היה זה, מה שהיה והם חשו כאנשים, מזה חיו,

Prof. Gutman: That! That was the foundation, that people took everything on themselves, that was the entirety of it, they felt proud to be human, that’s where their life force came from.

עפר: זה היה האוכל שלכם (החיבור החברתי)

Ofer: It (social connection) was their sustenance!

פרופ' גוטמן: זה היה, זאת הייתה הרגשה שאנחנו עושים דברים שהם מחייבים את כולם וזה נותן לנו כוח

Prof. Gutman: It was a feeling that we’re doing things that obligate all of us and also give us our strength.