יום ד' על הספרים שכתבתי והפעם על "הקו א-ל התקווה" למה פילוסופית שורש המילה תקווה זה קו?

"אם אני* כאן – הכל כאן" (בית הלל) *אני – אחד משמותיו של האחד הנעלם כשנפשך תתחבר ל"אני" - הקו הנדיר שבך, כולנו נצטרף אליך אל עבר התקווה, שהיא צורך נפשי קיומי שלנו, כי רק "בקבץ קוויך מארבע כנפות הארץ יכירו וידעו..."

האמנה היוצרת אמון - הקו האישי שלך א-ל התקווה המשותפת שלנו

ספר זה נועד לגשר ולקשר בין הנוכחים, כאן תחת השמש - לעתיד, שמוטמעים בו מודעות והכרה לכבוד האדם, מתוך רצון משותף לחשוף ולכבוש את ההוד של נזר הבריאה, למרות הקשיים והמכשולים המקיפים אותנו בחיי השעה. רק שיתוף פעולה, הבא לידי ביטוי בדרכים שונות מדיבור ועד לחתימה בין היחיד לקהילה יכול להצמיח הצלחה. ההצלחה יכולה לנבוע כמעיין מתגבר מתוך האחדות של הפרטים ויצירת תאגיד שיפרוש כעץ את מוטות ענפיו שיצלו ויתנו פרי לנו ולדורות הבאים... האדם המתבודד יכול לשרוד כבודד, אך לא להצליח! על מנת להצליח לצלוח על פני המים הסוערים של החיים יש לבנות במשותף מערכת גשרים עם יסודות של קשרים חברתיים תרבותיים. ההוכחה: הציוויליזציה שווה לסכום המאמצים הקהילתיים המשותפים של אלפי דורות. לכן עלינו לתת את ידנו לבניית חברה המושתתת על ערך חברי היוצר חיבור (וזה לא רק שורש של מילה). כשהאדם הוא בן-אדם הוא זוכה לכבוד ולפרסום. למרות ערכה החברתי והתרבותי הרב יש לזכור שאל לה לאחדות הרבים המאוחדת לטשטש את ה"אני". חשיפת האנושיות, הנדירות שבה ובדידות הפרט אמורות לפתח אמפטיה של איש לרעהו והבנה למורכבות החיים הבנויים מקצוות סותרים: האמת (שהדבקות בה מעוררת מחלוקת) והשלום, הרוח והחומר, היום והלילה, בדידות וחיי חברה, מכניזם והשקפה... הבנת הנמצא בקו האישי של האדם אל עבר התקווה א-ל האחד הנעלם, תגשר בין הקצוות ותאיר את הדרך המוליכה אל החיים כערך ואל כבוד האדם באשר הוא...

לעוד...