המושג הבנת הנמצא מדגיש את הדרך לתפיסה הממקדת במהות - השורש, להבדיל מהלימוד על הענפים המרובים
כותב הרמח"ל אחד מגאוני העולם:
"יתרון ידיעת הדברים על מתכונת חלקיהם כפי מחלקותם וסדרי יחסיהם, מידיעתם שלא
בהבחנה, כיתרון ראיית הגן המהודר בערוגותיו ומיופה במסילותיו ובשורות מטעו,
מראיית חורש הקנים והיער הצומח בערבוב.
כי אמנם ציור חלקים רבים, אשר לא נודע קשרם ומדרגתם האמיתית בבניין הכל המורכב מהם, אצל השכל המשתוקק לדעת, אינו אלא משא כבד בלא חמדה, שייגע בו ויעמול ונלאה ועייף ואין נחת. כי הנה כל אחד מהם שיגיע ציורו אצלו, לא יניח מהעיר בו התשוקה לבוא עד תכליתו, וזה לא יעלה בידו, כיון שנעדר ממנו תשלום עניינו, שהרי חלק גדול מהדבר הוא יחסיו עם המתייחסים לו ומדרגתו במציאות, וזה נעלם ממנו, ונמצאת תשוקתו טורדתו מבלי שבעתה וחמדתו מכאיבתו ואין מנוחה. לא כן היודע דבר על אופניו, שבהיות נושאו מתגלה לעיניו בעליל כמות שהוא, הלוך ילך והשכל אל אשר יפנה שם, וביופי מלאכותיו יתענג וישתעשע."
כלומר בכל דבר בעולם יש אמת וכדי לחתור אליה, יש להתמקד במהותה אחרת תלמד על ההרכבה שהיא משא כבד, מעייף ולא משמח... לדוגמא אם נרצה ללמוד על מיליוני הגוונים יש ללמוד על שלושה צבעי יסוד
