המושג הבנת הנמצא מדגיש את הדרך לתפיסה הממקדת במהות - השורש, להבדיל מהלימוד על הענפים המרובים
כותב הרמח"ל אחד מגאוני העולם:
"יתרון ידיעת הדברים על מתכונת חלקיהם כפי מחלקותם וסדרי יחסיהם, מידיעתם שלא
בהבחנה, כיתרון ראיית הגן המהודר בערוגותיו ומיופה במסילותיו ובשורות מטעו,
מראיית חורש הקנים והיער הצומח בערבוב.
כי אמנם ציור חלקים רבים, אשר לא נודע קשרם ומדרגתם האמיתית בבניין הכל המורכב מהם, אצל השכל המשתוקק לדעת, אינו אלא משא כבד בלא חמדה, שייגע בו ויעמול ונלאה ועייף ואין נחת. כי הנה כל אחד מהם שיגיע ציורו אצלו, לא יניח מהעיר בו התשוקה לבוא עד תכליתו, וזה לא יעלה בידו, כיון שנעדר ממנו תשלום עניינו, שהרי חלק גדול מהדבר הוא יחסיו עם המתייחסים לו ומדרגתו במציאות, וזה נעלם ממנו, ונמצאת תשוקתו טורדתו מבלי שבעתה וחמדתו מכאיבתו ואין מנוחה. לא כן היודע דבר על אופניו, שבהיות נושאו מתגלה לעיניו בעליל כמות שהוא, הלוך ילך והשכל אל אשר יפנה שם, וביופי מלאכותיו יתענג וישתעשע."
כלומר בכל דבר בעולם יש אמת וכדי לחתור אליה, יש להתמקד במהותה אחרת תלמד על ההרכבה שהיא משא כבד, מעייף ולא משמח... לדוגמא אם נרצה ללמוד על מיליוני הגוונים יש ללמוד על שלושה צבעי יסוד
על יסוד תפיסה זאת חיברתי מספר מבחנים בהבנת הנמצא, כשהרעיון המרכזי, הכל כאן בנמצא ולא מעבר לים...
מתוך ההקדמה בנושא באתרי:
"לא באתי לחדש דבר - אלא להזכיר לכם נשכחות" היא השורה הראשונה בהקדמת הספר "מסילת ישרים" (אז תארו לכם מה השורה השנייה:). השורה הזאת מלווה אותי לאורך ולרוחב השנים. זה משפט שתרם לי בחיי התוכן שלי, בחיפוש בסביבתי הקרובה וחסך לי את העמידה בתורים של הדיוטי פרי ואת קניית כרטיס הטיסה למזרח הרחוק והקרוב:) כי בעצם הכול כאן בנמצא. וזה מזכיר את משנתו של פיטר דרוקר, הסבא והמייסד של עולם השיווק המדעי, שטען שלהמצאות הגדולות והקטנות בעולם לא היה "קהל יעד". לשיטתי - כולם יודעים הכל הם רק שכחו ושם המשחק הוא להזכיר וזה מעורר את האדם מתרדמת ההרגל שבה אנחנו שוקעים בחיי השעה, בדור של הסח הדעת עם עשרות אלפי מסרים שאליהם אנו נחשפים ביום. מלבד תרומתה של האמירה הזאת "לא באתי לחדש..." לחיי הרוח שלי, היא תרמה לי אף בחיי החומר, שהרי בעבודתי כמרצה, יוצר רב תחומי, המלצתי לשומעיי שעדיף להישען על הזיכרון, מאשר לחדש חידושים זרים הדורשים הטמעה יקרה גם מאמר זה נולד בסביבה שהיא מוכרת לך.
הנחת יסוד: קודם יוצקים יסודות ורק בסוף את הגג כעיקרון יש ללמוד את הנחות היסוד ואת השורש תחילה - בגלל ריבוי הפרטים. החיים המקיפים אותנו מורכבים מפרטים מרובים העלולים לעייף ולבלבל בריבויים את המתבונן והלומד. לכן, עלינו לגלות תחילה את היסוד של הבנת הנמצא במסע החיים. לדוגמא: כל מיליוני הגוונים המקיפים אותנו בנויים בסך הכול משלושה צבעי יסוד. אז אם אתם רוצים ללמוד על מיליוני הצבעים/הגוונים, תלמדו רק על שלושת צבעי היסוד: כחול, צהוב, אדום, אחרת תתעייפו ותתבלבלו. מטרתו של חיבור זה היא להניח בידי הקורא מפתח דומה להבנת המציאות. כשנטמיע בתוכנו את תובנת הפרספקטיבה של החיים, נוכל לרכז את מהלכינו האישיים בצעידה ממוקדת לעבר ההצלחה...
留言