• code2hope

אי שם מצוי האחד הנעלם שממנו הכל נובע ואליו הכל זורם, עם זרימה המשקפת את החיים כי הכל חוזר לשורשו...


הכל נשען על המושג אחד אך הוא בלתי נתפס, כי נולדנו במורכבות של רוח וחומר והמורכבות אינה מסוגלת לתפוס את הפשוט, כי זה תדר שונה


הפסוקים המעידים על כלל ויסוד שכל דבר חי, צומח, דומם, ומדבר נמשך למקורו במנטליות הגנטי שבו שלו, גם אם המקור נעלם

"מעפר באת אל עפר תשוב" ו"כל הנחלים הולכים אל הים"


האש למשל היא היסוד היחידי העולה, כי הוא נמשך לשורשו- השמש ואילו הילד נמשך לשפת אמו, כי משם מוצאו..


גם באמנות של השירה, הכתיבה והציור המשיכה של המתבונן נמשכת, אם הוא נזכר בעצמו...


ואיזו השלכה עיצובית יש לתובנה זאת, שלא ניתן להתעלם ממנה

כי היא יסוד, לכל עיצוב, החל מציור דרך עיצוב פנים וחוץ וכלה באדריכלות נוף, היוצרים אמורים לקבוע בתכנון המוקדם, נקודת מוצא / מגוז, שתשמש כנקודת מפגש, חברתית והעיצובים יסמכו תחושה זאת בדרך למפגש... של השכנים, המשפחתיים ואף של השכונה שלא לדבר על המדינה.


דוגמא לעיצוב פנים עם פנימיות, עם נקודת מגוז שעיצבתי


כיום קיימים אתרים המנקזים אליהם מבקרים, לדוגמא האו"ם, הסנאט, הקולוסיאום ברומא, הביג בן בלונדון, מגדל אייפל בפריז או פסל החירות בניו יורק, אך חשיבות המקומות האלו היו עולים לאין ערוך, אם היו מטמיעים בהם אלמנטים פילוסופיים עיצוביים, שהיו מזכירים לקהל המבקרים את הצורך הקיומי והמנטלי לחיבור...


הסיבות להצעתי להטמעת הזיכרון כ"סמינר קבוע" בפרוזדוריי המוסד, שיזכיר לעוברים ושבים, את הדרך להצלחה

1. מסע של הקו האישי לעבר התקווה המשותפת והמשתפת


2. התקווה - המניע שהוא צורך נפשי שלא ניתן למימוש פיזי, כשם שקו האופק בלתי מושג...




3. להזכיר את המבנה האירגוני, הדורש מנכ"ל שהוא הגורם המחבר לעבר התכלית


4. לתשומת לב המנכ"ל, כשם שהפרספקטיבה של החיים, נשענת על האחד והוא נעלם וכשם שהחור השחור מושך גלקסיות, כך הענוה מושכת לחיבור ואילו הגאה דוחה ונדחה...



שם הציור בתמיה: הכל נסמך על האחד והוא נעלם? כאמור צניעות



משהו על נקודת המגוז והרבה על החיים...

מסע אסטרטגי לעבר ההצלחה

"שיטת נקודת המגוז/ נקודת ההעלמות"

מה זאת נקודת המגוז? ולמה המגוז? כי המגוז מלשון גז שנעלם  נקודת המגוז או ההעלמות משקפת את ניסיונותיהם של ציירים בתקופת הרנסנס לתת תחושת מציאות ותלת מימד לציור הדו-ממדי. לשם כך הם פיתחו טכניקת ציור המקנות תחושת עומק שהיא הפרספקטיבה. על מנת ליצור עומק בציור מציירים נקודת העלמות ו/או מגוז, במקום כלשהו על הנייר ומשם מושכים קווי מיתאר היוצרים את העומק בציור ובהשאלה גם בחיים...מתוך ספרי "הקו א-ל התקווה" בפיזיות ובמנטליות אנחנו בנויים עם התנקזות לאחד, בגוף האדם לראש (כל החושים מתמקדים בו) לכל בית יש ראש ועד בית, בתחנת המוניות, יש סדרן, בכיתה ראש ועד הכיתה, בחברה מנכ"ל (ראה את תורת הניהול בארבעה משפטים קצרים) בממשלה ראש הממשלה ובעולם נשיא ארה"ב, אפילו בחיות אנו נזקקים למלך החיות וכי האריה באמת מולך עליהם? בבהמות - שור ובציפורים - הנשר, נמצא שגם אם אין הגיון במינוי האריה למלך החיות אך בסיס הרעיון שהכל מתנקז לאחד מוטמע בנו עמוק בליבותנו. "וישב" ביטוי לשלמות מיד אחרי נכתב בלשון צער

הבעיה:  הלך ההולך שזה אנחנו,  לעולם לא יגיע לשלמות. וכל דבר "המגיע לשלמות", מייד דבק בו החיסרון, כי הוא מפסיק ללכת… לכן בכל מקום שכתוב בתורה "וישב" נכתב אחרי לשון צער "וישב יעקב" התחילה הטרגדיה עם יוסף "וישב העם" מיד אחרי פרצה מגפה, כי מה אתה יושב? הגעת לשלמות? אז נראה לך שלא… פיקאסו שצייר כ6003 יצירות טען "מעולם לא סיימתי אף ציור" ואני אומר "אני לא אוהב לגמור כי זה נגמר"  שאלת השאלות ואם  הדרך היא המטרה, שאלת השאלות איך יוצרים נעורות לתחושת הדרך. בראיה ישנה בעיה שהיא תופסת כל דבר עם גבול לכן הצייר הבריטי דוד הוקני טען שאנחנו מביטים על תמונה מספר שניות בלבד שהרי העין צרה - ראיה עם גבול וכן הבעיה קיימת גם בצורך היסודי שלנו שזאת התנועה והשאלה איך יוצרים מניע באישי, חברתי, שיווקי, מדיני ועם שאלה מרכזית זאת אני מתמודד לאורך ורוחב עשייתי: כתיבה, ציור, עיצוב פנים, קמפיינים וצילום... הבנת הנמצא הבנת האמת שמאחורי "הפרספקטיבה של החיים" יכולה לשמש כאמצעי עזר, חיוני לאדם המבקש להגשים את מטרותיו בשעת מבחן למשל: לאדם החולם לממש את עצמו, לזוג הרוצה לתכנן את חתונתו ו/או ביתו, לחברה כלכלית שחרטה על דיגלה את ההצלחה, לעם השואף לחזון ולעולם שרואה באחדות מטרה.

29 צפיות0תגובות

תרמו למציאת מאיה

לפרטים והזמנות: טל: 050-2578313 עפר אלוני סטודיו צופן התקווה, שד' הרצל 120 ירושלים  

© 2020 by Ofer Aloni  - Code2Hope.net  כל הזכויות שמורות

  • Facebook
  • Twitter
  • YouTube
  • Instagram